הורמון הלפטין, חשוב שתדעו !!!

הורמון הלפטין מופרש מרקמת שומן (רמתו פרופורציונית לרמת השומן בגוף). הלפטין מדווח להיפותלמוס על מצבי שובע, ומפחית את התיאבון, וכתוצאה מכך יש ירידה בתצרוכת הקלורית. במצבים של רעב, תת תזונה או אנורקסיה, רמות הלפטין תהיינה נמוכות. אצל אנשים בעלי עודף משקל, רמות הלפטין תהיינה גבוהות, אולם בגלל תנגודת ללפין (אשר מתרחשת כנראה בגלל רווין 
של הרצפטורים ללפטין בהיפותלמוס) לא ידוכא התיאבון. 
מנגנון הפעולה של לפטין בוויסות שובע ורעב: בעת שובע, מופרש לפטין 
מרקמת שומן. הלפטין מגרה הפרשה של POMC, גן המקודד למגוון של 
הורמונים, וכתוצאה מכך מופרש ההורמון אלפא MSH, שהוא נגזרת של ה-POMC ובעל תפקיד במנגנון 
ויסות הרעב והשובע. 
חוסר ב-POMC יביא להפחתת ההפרשה של ההורמון אלפא MSH, ומכאן להשמנה. בנוסף לכך, ההורמון ACTH הוא נגזרת נוספת 
של חלבון POMC, ועל כן חוסר ב- POMC יביא, מלבד להשמנה, גם 
לתופעות של אי ספיקת בלוטת יותרת 
הכליה (מחלת אדיסון) וכן לפיגמנטיה שאינה תקינה (ילדים ג'ינג'יים).

ההורמון אלפא-MSH נקשר לקולטן בשם MC4R, וגורם לדיכוי התיאבון. פגם בקולטן יגרום להשמנה מגיל מאד צעיר- יאופיין בין היתר גם בגובה רב יחסית מול האוכלוסייה (ילדים בעלי עודף משקל, וגבוהי). זהו הפגם הגנטי השכיח ביותר 
אשר גורם להשמנה של כ-5%.

במצבי רעב, רמת הלפטין נמוכה ונוצרים אנטגוניסטים תחרותיים ארוכי טווח 
(NPY, AGRP) של הקולטן MC4R, המונעים קשירה של אלפא MSH, 
ומעודדים תיאבון.